ג'ינט וג'ורג' אלוש

הוריי ג'ינט (קמרה) ג'ורג' (שמעון) אלוש, עלו מליון, צרפת עם שתי בנות אחת בת שנתיים וחצי והשניה סימון. בת 6 חודשים (נולדה ב 19 ביולי 1948). המוצא שלנו מאלג'יר,אבי שירת בצבא הצרפתי ונשבה עי הגרמנים והיה בשבי כחמש שנים, אימי היתה ברשימות של הקצב מליון, ואחיה נרצח במחנה הריכוז מטאוזן, לשם היתה אמורה להגיע כל המשפחה. הם עלו לישראל ב-1948 לאחר שאבי קיבל הערות של ג'ויש-יהודי מלוכלך ברחובות ליאון. בהגיעם ארצה נשלחו למחנה העולים פרדס חנה, שם נעלמה אחותי. הסיפור כמו של רובם כביכול היתה חולה, מתה נקברה, אין קבר ולא מוכנים להראות היכן נקברה. אמרו לאמי שהיתה בת 25: "למה את כועסת? ממילא את צעירה ותלדי עוד ילדים". הורי קיבלו שתי תעודות פטירה אחת על בת בשם סימון בגלל שילשולים ואחת על שם בן בשם סימון שנפטר בגלל דלקת ראות. התעודות כמובן בתאריכים שונים.

בעקבות זאת הורי ברחו משם ועברו לגור בבית נטוש ברמלה שם גם אני נולדתי כעבור שנתיים. יכול להיות שגם זה היה גורלי לולא אבי שלאחר האסון לקח את אימי ואחותי ועזב את מחנה העולים ועבר לבית נטוש ברמלה, אימי ילדה אותי בבית וכנראה כך ניצלתי כי בתקופה הזאת היה פשוט סחר בתינוקות בארץ.


אצל עוזי משולם ראיתי מסמך מרמבם המתעד אישפוז של אחותי כששה חודשים אחרי שתועדה כמתה. אין בידי מסמכים משום שהורי לצערי אינם איתנו יותר והעזבון לא נשמר כראוי במשפחתנו. אבל אני ראיתי מסמכים אלה במו עיני גם שלחתי שתי שאילתות לשתי ועדות לגביה והתשובה שקבלתי ביתה שאין להם מידע לגבי גורלה.


אחות נעלמה שלי ,את היום כבת 68 שנים, בתמונה שלפניך ארבעת אחיותיך ,אנחנו באמת נחמדות ואוהבות ושולחות אליך את זרועותינו, ואמנו שלצערי כבר לא בין החיים אך צוואתה חקוקה בליבי, למצוא אותך. את לא מוצאת דימיון לאחת מאיתנו ?לאמא שלנו ?

אסתר גנד

יכול להיות שגם זה היה גורלי לולא אבי שלאחר האסון לקח את אימי ואחותי ועזב את מחנה העולים ועבר לבית נטוש ברמלה







אחות נעלמה שלי ,את היום כבת 68 שנים, בתמונה שלפניך ארבעת אחיותיך ,אנחנו באמת נחמדות ואוהבות ושולחות אליך את זרועותינו, ואמנו שלצערי כבר לא בין החיים אך צוואתה חקוקה בליבי, למצוא אותך.