עדות בת המשפחה (2016): מגיל קטן שמעתי סיפורים במשפחה על אח של אמא שלי, שנולד בבית יולדות ברנדייס בחדרה ,לסבתי מרים אבן ז"ל וסבי יוסף אבן ז"ל.

הם עלו לארץ מאלג'יר באוניה כלנית ב -29/5/1949 עם 4 ילדים. לאחר כחצי שנה סבתי ילדה בן מקסים ובהיר עור הוא נולד ב 19/11/1948 בזמן ששהו במעברה בפרדס חנה. קראו לו מרדכי , היא הניקה אותו ואף עשו לו ברית מילה. באותה תקופה שיכנו אותם ביפו וכיוון שמרדכי לא הרגיש טוב סבתי נסעה כל שבוע/ שבועיים מיפו לחדרה לבקר אותו, באחד הביקורים נאמר לה שהעבירו אותו לבית חולים העמק בעפולה, אז כמובן היא נסעה לעפולה לראותו, אבל כשהגיעה לבית חולים העמק בעפולה אמרו לה שהוא נפטר.
לא מסרו לה גופה לקבורה ואפילו לא תעודת פטירה. מאז היא סבלה מייסורים על שלא לקחה אותו עימה הביתה בכדי לדאוג לו ולהיות בקרבתו, ויהי מה.

בשנות ה-90 התקיימה ועדת שלגי, שם העידו סבתי ודודתי לגבי היעלמותו של מרדכי, הוועדה הגיעה למסקנה שהוא שוחרר מבית החולים בתאריך 24/3/1949 ואין לוועדה מידע לגבי מקום הימצאו!

התחלתי לחקור את דודתי ואימי לגבי היעלמותו.לאחר חיפושים נרחבים באינטרנט ובפייסבוק ושיחות עם אנשים נוספים שמחפשים בדיוק כמוני, גיליתי שמסמכי החקירה לגבי מרדכי אבו ( שם המשפחה היה אבו ושונה לאבן לאחר שעלו לארץ) נמצאים בארכיון המדינה וקרוב משפחה מדרגה ראשונה יכול לעיין במסמכים אלו. בארכיון נגלו לעיני כל מסמכי החקירה, כולי נרגשת ודומעת קוראת ומצלמת כל דף, גיליתי כ"כ הרבה דברים: את מספר ת.ז שנתנו לו, מסמכי האשפוז בבית החולים, המעקב הרפואי שלו, המכתב מדר' פייזר שכנראה העביר אותו לעפולה, ואת מכתב השחרור מבית חולים העמק בעפולה, שנכתב בגרמנית ורק לאחרונה תורגם, ועליו חתום דר' ארליך נסאו. בנוסף רשמים של החוקר שבדק כל בית עלמין באזור ובחברת קדישא ולא מצא רישומי פטירה של מרדכי.
תודה לשלומי ולעמותת עמר"ם על העלאת המודעות והאתר הזה.

פרטים נוספים שעלו מעיון במסמכים (מעיין נהרי):
מעדות האחות ג'קלין בכר, המצוטט בפרוטוקול עולה כי האבא הגיע לארץ לפני המשפחה, ושהה איתם רק בחלק מהזמן, כי היה במחנה אימונים של ההגנה. האם הייתה עם ארבעה ילדים אצל קרובי משפחה.
האחות גם הזכירה כי כל ביקור של האמא מרים לראות את התינוק מרדכי היה מורכב, האמא הסתייעה בשכנה שיכלה לתרגם לה והנסיעות היו ארוכות- "הן היו יוצאות בשש בבוקר ובחמש בבוקר והיו חוזרות בעשר וב 12 בלילה."
האחות שיתפה גם בזכרון שלה של חבילות שהמשפחה הייתה מקבלת ממשפחה אחרת מארה"ב שהכילו דברי מזון ומכתבים באנגלית ובאחת הפעמים גם שאלו למידת הנעליים שלהם.

תאריך העליה לפי האחות הוא 3.9.1948, (ג'קלין הייתה בת שבע) הגיעו לפרדס חנה והאם מרים ילדה את מרדכי בין ה 17-19 לנובמבר 1948 בבית החולים בחדרה. חודשיים וחצי אחרי שעלו, עברו לג'בליה/ גבעת עלייה ביפו. תעודת העולה שקיבלה המשפחה ניתן מאוחר יותר בתל אביב ב 29.5.1949.

עדות האם מרים בוועדה מוסיפה כי היא זוכרת פחות או יותר כי הגיעה ב 10 לנובמבר לבית החולים ללדת את מרדכי, הייתה שם כמעט 12 שעות בהרדמה בחדר לידה. אחרי חמישה ימים נתנו לה להניק אותו. שהתה שם כשבועיים באשפוז. האבא ביקש למול את התינוק אחרי 8 ימים אבל נאמר להם שהתינוק נולד עייף (כפי הנראה מההרדמה של האם) ושיעשו ברית מילה שבוע לאחר מכן. הם עשו ברית מילה ולאחריה בישרו להם שהאמא יכולה ללכת הבייתה וכי התינוק נשלח לעפולה "כי הוא חולה".
האמא הגיעה בשלב מסוים לעפולה וראתה את הילד, ביקשה לקחת אותו לטפל בבית "איך שטיפלתי בארבעה ילדים, אטפל גם בחמישי. אומרים לי לא. אחר כך תהיי אשמה. כל האשמה תהיה עלייך. אמרתי לא, זה ילד שלי. יש רופאים יש הכל. אז לא נתנו לי. בסדר. אחרי שבועיים הלכתי לראות אותו, אומרים לי איננו. שלחו אותו לחדרה. חדרה אומרים לו שלחו אותו לפרדס חנה". כשהאמא הגיעה לשם, אמרו לה שהילד איננו, שנפטר לפני שבועיים. שאלה למה לא מודיעים, אמרו לה שלא יודעים את הכתובת. האמא מספרת כי כבר אז אמרה שהסוכנות ידעה את הכתובת שלהם והם יכלו לבדוק. ביקשה לראות את הקבר ואמרו לה שכבר לילה, מאוחר.

לפי הממצאים שמצאו חוקרי הוועדה, מרדכי בן חודשיים הגיע ב 4.1.1949 מברנדייס, חדרה ל"עמק" בעפולה. ב 15.3.1949 מופיעה בקשה לרישומו כנפטר אבל בגיליון האשפוז נרשם לאחר מכן כ"שוחרר" ב24.3.1949. הוועדה הגיעה למסקנה שהתינוק טופל ב"עמק" אבל לא נמצאה הוכחה לפטירתו: "סריקה מקיפה של כל הארכיונים והרישומים השונים העומדים לרשות הוועדה, לא העלתה כל ממצא נוסף היכול להצביע על גורלו של מרדכי"