נחמה בן ש"ך-בן פורת, נולדה בפולין בשנת 1928. עלתה לארץ עם משפחתה בשנת 1934. בין השנים 1946-1949 למדה בבית ספר לאחיות "הדסה"-הר הצופים. נשלחה מטעם בית חולים "הדסה" בירושלים לעבוד במחנה העולים ראש העין כאחות מוסמכת בבית החולים לילדים. עבדה בבית החולים מפתיחתו למשך כחודשיים, עזבה לאחר שחלתה. בעדותה בפני הועדה העידה כי כי בעיקר ההורים הביאו את הילדים לבית החולים, הילדים נרשמו עם שם פרטי ושם האב בתור שם משפחה, והיו מזוהים לא רק עם שם אלא גם עם מספר, אם כי היא מעולם לא בדקה בזמן הרישום תעודת עולה או תעודה מזהה כל שהיא של ההורים. מעידה כי האחיות היו אחראיות על קבלה ורישום של הילדים, כל יום היתה זו אחות אחרת שהיתה "האחות האחראית" באותו יום. מתארת קשר עם האחות אידה ויסוצקי מבית התינוקות של ויצ"ו במחנה. מסבירה שההורים לא הורשו להיכנס לבית החולים, מכיון שזה הפריע לעבודת הצוות וההורים נרתעו מאוד מהטיפול אבל לא היה להם זמן להסביר להורים את חשיבות הטיפול. דלתות המבנה היו ננעלות ולהורים לא ניתנה רשות להיכנס לבית החולים. הם היו נאלצים להסתפק במראה ילדם דרך החלון. מתארת מקרה של הורה שהגיע למקום וחטף את ילדו, הצוות ניסה לרדוף אחריהם אך לבסוף ויתר.

נחמה מזכירה בעדותה מספר אנשי צוות - בהתחלה היו דר' מטות ודר' שמיר רופאים בכירים שהתחלפו בינהם. בהמשך הגיע דר' מנדל מדרום אפריקה והוא שניהל את בית החולים. דר' אליקים ודר' סמואלוב היו רופאים צעירים שעלו ארצה לא מזמן.

מזכירה אחיות: אופירה אהרוני, נעמי לחמן סמואלוב, זיוה קוסטיצקי להיס.

נחמה בן שך כתבה ספר בשם "יופי נחמה" ובו פרק על עבודתה במחנה. בתמונה - דר' צבי שמיר והאחות נחמה בן שך בודקים תינוק בנוכחות אמו בבית החולים. התמונה מאלבום "נחמה בן שך" באתר "ישראל נגלית לעין" כאן.