חמותי וחמי נעמי (עמומה) ועובדיה מדלל עלו לארץ ביולי 1950 עם בנם בן כשנתיים למחנה עולים ובהמשך למעברה קרית אונו, בשנת 1951 נולד בנם השני שלמה שהוא בעלי, האבא סיפר כמה פעמים על בנם הבכור. שמו נג'ם (ציון) נולד ב 48 כשגרו במעברה ציון לא הרגיש בטוב ונעמי אמרה לעובדיה לקחת אותו לביה"ח דג'אני ביפו, עובדיה לקח את הילד לביהי"ח שם אישפזו את ציון ונאמר לאביו לבוא לביקור בבוקר, כעבור יומיים הלך אבא עובדיה לביה"ח ו שם נאמר לו שלא ניתן לבקר את ציון כי מחלתו מדבקת. הוא יצא מהבנין הציץ מהחלון של ביה"ח וראה את בנו קופץ על המיטה וצועק באבא..באבא. ואז חזר אחרי פרק זמן ואז נאמר לו שבנו נפטר: אין גופה ואין תעודת פטירה. באותו זמן קרה מקרה נוסף לאח של אמא נעמי שביתו נעלמה באותו אופן, אבא עובדיה הלך למשרד הפנים ושם נאמר לו שאין מידע שבנו נפטר ז"א הוא חי, וגם בחברת קדישא לא נמצא אדם בשם זה. כעבור שנים הגיע לביתם משטרה צבאית ואמרו שציון עריק כי לא התייצב לצבא. אמא נעמי סבלה מאז מדיכאוינות קשים מידי פעם ובכל זאת גידלה 5 ילדים לתפארת, ב-10 השנים האחרונות נעמי לא תקשרה עם העולם שמסביבה כשבועיים נפטרה בצער גדול.
רותי מדלל