זה היה בערב שבת בשעת חצות הלילה בתאריך 27.10.1961 בבית חולים קפלן רחובות. אימי שתיחיה ואבי זיכרונו ליברכה הגיעו לחדר לידה תוך כדי צירים וכאבי לידה ובתוך כדי איבחון ובדיקה של היולדת אימי טענו המיילדות כי יש שני עוברים היינו תאומים בו בזמן ביקשו המילדות מאבי ז"ל לעזוב את חדר הלידה (כנהוג אז) למרבה התדהמה לפני שהחלה הלידה שאלו המיילדות את אימי אם היא מסכימה לתת להם ילד אחד... כמובן שאימי ענתה להם בתקיפות שלא. הם לא אמרו כלום והמשיכו את תהליך הלידה. לאחר הלידהשל העוברית הראשונה ששמה היום אילנה החלה הלידה השניה ובסיומה בישרו המיילדות שגם העובר השני זה בת ולקחו אתה לחדר סמוך לשם טיפול לאחר כ5 עד 10 דקות חזרו המיילדות וטענו כי הילדה נחנקה מחבל הטבור שהסתובב סביב צווארה, מה שלא ניטען או דובר בזמן הלידה וגם אימי לא חשה במשהו שונה בהינהלות המיילדות. מהלידה הראשנה אימי היתה כואבת ועייפה מהלידה הכפולה אבל בהכרה מלאה על כל הנעשה סביבה. אימי לא מאמינה להם עד היום ובטוחה שגנבו מימנה את התינוקת התאומה של אילנה. ועוד שלאחר כשבועיים לאחר הלידה שלחו לה לבית דמי לידה נוספים עבור התינוקת השנייה שזה מעין עדות לכך שלא הייתה רישומת על פתירת התינוקת. עם חלוף זמן והשנים ואיבוד התמימות ושיחזור הנעשה ותוך כדי מחשבות בילתי פוסקות עד היום הולכת ומיתחזקת התמונה המצערת ונוקבת הלב כי הילדה השניה שלה, התאומה, נחטפה וניגנבה מימנה לשם בצע של מן דהוא. מיותר להזכיר שבתקופות אלו נחטפו עשרות ומאות ילדים מכל עדות המזרח ונימסרו תוך כדי אכזריות בילתי אנושית לגורמים אחרים. כולי תפילה שסיפור זה בצרוף התמונות יסייע לנו לימצוא את האבידה בס"ד.