בחודש מרץ בקריה בתל אביב בשנת 48 ילדה אשתי בת. לא הייתה שום בעיה. הרופאים אמרו הכל בסדר, היא יפה ובריאה אבל תן להן לנוח ותחזור מחר. למחרת חזרתי ואשתי בוכה. למה את בוכה שאלתי. לכולם הביאו את התינוקות ולי לא, אמרו לי שהתינוקת מתה. ניגשתי לצוות. ביקשתי לראות את הגופה. אמרו לי שזרקו לזבל. תינוקת זרקו לזבל?..
אני ציוני מאמין לא האמנתי שמישהו יכול לעדות דבר כזה. מייד גויסתי לצבא גם לגולני. חזרתי לבית חולים אחר כן ושום דבר. הייתי ציוני נלהב לא האמנתי.
ביקשתי לראות את הגופה. אמרו לי הרופאים אין מה לראות, זרקנו אותה לזבל.