חנניה ואסתר וקנין

הורי, חנניה ואסתר וקנין עלו ממרוקו בשנת 1950 אולי מעט לפני, יחד עם אחותי הבכורה. אני נולדתי בארץ לאחר העליה. גרנו במעברת פרדס חנה. לאורך השנים נולדו לי עוד אחים ואחיות, בשנת 1957 נולדה אחותי סימי, כמעט שנה אחר כך נולדה לי אחות נוספת - שולה. הן היו בהירות, עם עיניים ירוקות, יפיפיות.

כששולה היתה בערך בת 10 חודשים הן היו מצוננות, אבי לקח אותן לבית החולים בחדרה (באגרובנק), אמרו לו להשאיר אותן בביה"ח ולחזור למחרת. למחרת הגיע אמרו לו מתו. לא נתנו להם שום מסמכים שום תעודה. אני הייתי בן שש וחצי או שבע. הורי ישבו שבעה על אחיותיי אך אני תמיד הרגשתי כי הן לא מתו. לא אמרו לנו היכן הן נקברו ולא נתנו לנו כל מסמכים שמעידים על פטירתן.

לפני כמה חודשים הייתי בבית הקברות בפרדס חנה במקרה, ניגשתי לאיש חברה קדישא ושאלתי אותו על האחיות שלי, הוא אמר לי שיש לו קבר עם מצבה על שם סימה וקנין עם תאריך פטירה ה' בטבת תשי"ט (16 בדצמבר 1958). כששאלתי על שולה אמר לי שאין לו כזה קבר. אני רוצה לדעת מה קרה לאחיותיי והיכן הן.

דוד עזר ועקנין

אמרו לו להשאיר אותן בביה"ח ולחזור למחרת. למחרת הגיע אמרו לו מתו. לא נתנו להם שום מסמכים שום תעודה