הוריי באו מתימן, אני הייתה בת שנה ושלושה חודשים. אחי ציון נולד בבית החולים הבריטי בעדן, תימן. הוא קיבל תעודת לידה בריטית.

ב 22/09/1949 עלינו לארץ, למעברת עין שמר. קיבלנו אוהל עם עוד כמה משפחות וקרובים. ציון היה בבית תינוקות ואמא הייתה הולכת להניק אותו שלוש פעמים ביום. יום אחד סבא שלי הגיע ממעברה אחרת מראש העין, וביקש לראות את התינוק כדי לעשות לו ברית. אמא הלכה להניק אותו בלילה ואמרה לאחיות שהיא מבקשת אותו למחרת בבוקר כדי לעשות לו ברית. הילד היה בריא, מלא, שמנמן, מחייך. הוא היה כבר בן חודש וחצי. אמא הגיעה בבוקר והודיעו לה שהוא מת. אמא השתוללה נתנו לה כרטיס אוטובוס ושתלך לפרדס חנה לחפש אותו. שם אמרו לה שהוא לא נמצא ושתחפש ברמב"ם.

עד יום מותה לא שכחה את ציון.

שושנה (שמעה במקור) ציוני